על גג העולם

איזה כיף,איזה אושר, איזה כיף לכבוש עוד פסגות, "קבוצה ישראלית לא תטעם יותר מהקרם הזה במציאות הנוכחית" אמרו, אז אמרו.

ואיזו דרך עשינו לשם, באיזה מגרשים ניצחנו(גם אולימפיאקוס וגם הכוכב,לא הפסידו בבית איזה 500 שנה בערך) ואיזה קבוצות,

איזו קבוצה אינטנסיבית וחזקה היא הכוכב,

איזו גאווה יא אללה

זז הענן רגע הצידה ולשנייה, נשבע לכם, ראיתי לשנייה אחת את אלוהים לובש ירוק היום:

גול בדקה ה46 מק"מ, שנייה אחרי החטאת פנדל שיכלה לשבור וגול בדקה ה90 עצמי

אבל עם כל הכבוד ליושב במרומים/למזל או לקארמה לאתאיסטים שבינכם,

איזו חבורת גברים מלאים באופי יא אללה:

2-0 מול קבוצה כזו שדוחפת כל הזמן קדימה באינטנסיביות כזו(הגול השני שלהם עצום ברמה הקבוצתית) במגרש כזה, שיקום מי שחשב שלא נקבל 4 במצב הזה.

אבל הם חזרו גם מהבור הזה, הגברים הירוקים האלו.

עלו חדש למחצית השנייה כמו מכבי חיפה שאנחנו מכירים,שקו ההגנה הנמוך מהמחצית הראשונה זז גבוה יותר ויצאנו לתקוף ולנשוך במחצית בה היינו טובים יותר.

ומה תגידו על פיירו? חיה רעה, כל מאבק מול שלושה שעלו איתו, הוא לקח ו"השיג" לנו אוויר, מדהים הוא שיחק קיר היום, צילמו את ההגנה שלהם, הוא פשוט התיש וגמר אותם. איזו השפעה בזמן הקצר שהוא כאן ,יש לשחקן הזה על המשחק של הקבוצה.

קורנו? המשחק הטוב עד כה בירוק, בוקארי שחגג עליו משחק קודם,שותק הפעם וגם בהתקפה הוא דחף ואפילו הוציאו לו גול.

נטע היה עצום, דולב תזזיתי כתמיד.

אצילי הביא אותה בסוף עם רגל הזהב שלו כיאה לקארמה שלו בירוק בשנתיים כאן.

ואז השריקה: בכר שסוףסוף עשה את זה,הגשים חלום אישי וכבש עוד פסגה והצוות המקצועי רוקדים

והשחקנים כולל מחליפים מקצה הספסל, משתוללים בדבוקה, כולם מתראיינים אח"כ שזו הגשמת חלום עבורם

והאוהדים ביציע, הגיבורים שטסו, אלו שאכלו חרא עשור בסימטאות סכנין ובאשקלון ועכשיו שוחים שוב בקצפת, איזה חלום להיות שם ברגע כזה, איזה כיף להם

וזה מרגש,מרגש כ"כ שריקת הסיום הזו, גם בבית מול הטלוויזיה עם הילדים וחברים ואתה מרגיש שהלב מלא עד גדותיו בתחושות שלא הרבה דברים בחיים יכולים לעורר בך בעולם האחר שמעבר למכבי.

מסתתרת לה אמנם בעיית בוגדאן מעבר למחר, אבל הלילה חוגגים.

פעם שלישית בשלב הבתים של ליגת האלופות של האהבה הירוקה העצומה הזו, יותר מכל קבוצה ישראלית אחרת.

אוי אוי אוי ליגת האלופות.