לחשב מסלול מחדש

מאת מוטי אזולאי| האימפריה הצהובה מת"א עושה את כל העולה על רוחה, ולאוהדים הירוקים רק נותר להסתכל בדאגה כיצד ההגמוניה הצהובה מחסלת את התקוה של קבוצתם. מוטי אזולאי, אוהד מכבי חיפב בטור אישי מסביר על הטעויות הרות האסון שנעשו בכרמל במהלך השנים האחרונות

אילו מה, אתם שואלים את עצמכם? שאלה זו מחייבת התבוננות על ההיסטוריה הלא מאוד רחוקה, מכבי חיפה הייתה בצומת קבלת החלטות שיכלה להציב אותה בפסגה להרבה מאוד שנים, החלטות גורליות כאלו שהצהובים מת"א ידעו לקבל עכשיו. כאמור, העונה היא עונת 2009-2010 אותה פתחה מכבי חיפה לאחר שלקחה אליפות בצורה משכנעת מאוד,זאת בעונתו הראשונה של אלישע לוי (כמו קודמו,רוני לוי) אשר הגיע בהפתעה גמורה לחיפה והביא תוצאות נהדרות.

חשוב לציין שמכבי חיפה לא הייתה קבוצה נוצצת במיוחד, אבל בעלת שלד שחקני בית מצוינים כמו מוחמד גדיר,בירם כיאל וליאור רפאלוב. לצידם כיכבו שלושה שחקנים וותיקים כמו ניר דוידוביץ, יניב קטן ואלון חרזי, בגזרת החלוצים אנחנו מדברים על שלומי ארבייטמן ודבאשווילי (חלוצי הרחבה האחרונים שהיו פה לדעתי), כל זה הספיק כדי לדלג מעל קבוצות טובות לא פחות מפלזן ובאזל. חשוב להדגיש, מכבי חיפה לא הגדירה לעצמה תוכנית חומש רב שנתית,אשר בסופה היא תעלה לשלב הבתים, בDNA של הקבוצה ברור ולאורך זמן שלשחק ברמות הגבוהות באירופה זו מטרה לגיטימית.

אלישע לוי והטעויות

יענקל'ה שחר, שחווה את ההצלחה הפנומנאלית ב 2002 ידע מה המשמעות הכספית של העברת המשחקים לרמת גן, בניגוד לפעם הקודמת בה הקבוצה שיחקה בגולה (המצב הביטחוני לא אפשר) הייתה זו הזדמנות למועדון לגזור קופונים שמנים. מכבי חיפה נהנתה מהשמנת ומאלפי המנויים שהיו צפויים למלא את האצטדיון הנוראי ברמת גן עד אפס מקום,גם במחיר נסיעה מייגעת למרכז ובחזרה. עד כאן יש לא מעט קווי דמיון בין הקבוצה מאז והקבוצה הצהובה מהיום, מלבד ההבדל היחיד- זיהוי ההזדמנות וניצול המצב.

במקום לראות רכבת אווירית  של רכש איכותי שנוחתת בנתב"ג, נתקלנו באדישות וחוסר מעש מצד המועדון, במקום לסנוור עם אור גבוה את הפועל ת"א שהייתה אז על אדי הדלק האחרונים של דור הכוכבים מחוזקת בערן זהבי (כן, ערן זהבי). הרכש הדל של החיפאים וחוסר העומק אפשר להפועל לשמור כל צ'אנס לאליפות, מה שלמעשה הפך מצ'אנס למציאות.

  בין "הכוכבים" הגדולים שהגיעו ניתן למצוא שחקנים כמו טיאגו דוטרה, אייל שכטרמן ועלי עות'מאן, הראשון גם סיפק הופעה הרואית מול יובנטוס ויצא מהמגרש בכרטיס אדום כעבור 12 דקות.. גם הרכש "הנוצץ" שהגיע בינואר, סאדאת בוקארי, לאחר מלחמת חפירות מול הפועל ת"א, לא ממש נתן ערך מוסף, ומכבי חיפה נאלצה לשלם את המחיר ובגדול. הקבוצה שפישלה בגדול בפוטו פיניש של העונה, הגיעה לשני המשחקים האחרונים בליגה עם סגל שדומה יותר לקבוצת מרכז טבלה ללא שאיפות, ופחות כמו קבוצה השואפת לקחת אליפות.

אובדן האליפות באותה השנה+ ההופעה המבישה בליגת האלופות, היו סימפטום לתופעה שבו תבוא, מעבר ליוקרה ולאיבוד תואר, למכבי חיפה הייתה הזדמנות פז לפתוח פער ולהפוך לקבוצה מפלצתית ולאורך שנים. כי כדורגל זה משחק של כסף, ואיפה שאתה לא משקיע משם אתה חוטף. המהלכים האחרונים שמכבי ת"א מבצעת, מוכיחים עד כמה מדובר בניצול הזדמנויות יעיל, לא מדובר פה בשיגעון הכסף של ארקדי גאידאמק, שהיה מוכן לקנות כל דבר בכל מחיר, במקרה של הצהובים מדובר בהפעלת שיקול דעת, החלשת יריבים וקניית כישרונות בלי סנטימנטים (ע"ע הכוונה להחזיר את מאור בוזגלו)

לא כך בונים אלטרנטיבה

ובנימה אישית- אני לא שייך לחבורה שטוענת כי השלטון של מכבי ת"א יחלוף, ואם זה יחלוף זה ייקח לא מעט זמן. לפני שנתיים ואולי גם בעונה הקודמת עוד הדברים היו תלויים בידיים של יענקלה ושותפיו, היה ניתן לחטוף שחקנים ולעשות כל מיני מהלכים שישיבו או לפחות יאזנו את יחסי הכוחות. אבל עכשיו הרכבת יצאה מהתחנה, היא דוהרת, היא כבדה, היא מלאה בכסף והיא בצבע צהוב.

כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי

#מכביחיפה #יענקלהשחר #מכביתא #ליגתהעל #כדורגל