זה שאלאך, זה שבא ומי שהיו כאן כל הזמן / שמעון גילור

זהו הסתיים לו הסיבוב השני וזה הזמן לעשות סיכום ביניים.

"אז מה היה לנו שם ?" ….

היו ההולנדים והיה רע ואז בא גוטמן ונראה טוב אבל לא ממש ואז איתי מרדכי וכמעט ואז בא מרקו ונהיה טוב. וזהו ? כל כך פשוט ?

או שאולי פתחנו את העונה (גם את העונה הזו השביעית במספר…) עם ציפיות מנותקות מרמת השחקנים ורק עם הליכתם של כמה ובואם של אחרים נראה שעלינו על דרך המלך.

ממש לא ! הסיפור של העונה הזו וההתפתחויות הדרמטיות שחווינו, אינן בתחום המאמנים ולא בתחום השחקנים.

הסיפור של העונה הזו (ולהזכירכם זהו רק סיכום ביניים !) הוא יענקל'ה שחר.

מאז שאלישע לוי סיים את עונתו הרביעית אצלנו, עשה יענקל'ה שחר כמה ניסיונות להעביר את "המושכות" לאחרים. אין לי מידע מדויק ובדוק ולכן אסתייג בכך שאציין כי מדובר בהתרשמות אישית שלי, שנסמכת על הבנה או לפחות רצון להבין דבר מתוך דבר.

בתחילה , כפי הנראה, זה היה הליכה עם הבן (אור). לאחר מכן יועצים קרובים יותר וקרובים פחות שגרמו לשחר לתת אמון מלא (שגם עלה לו הרבה מאד כסף –להערכתי בשבע שנים יענקל'ה "שפך" לנהר כ-100 מיליון ₪ שנסחפו לשווא עם הזרם), באנשים שהכזיבו כל אחד בתורו.

הוא ניסה מאמנים זרים וישראלים, הוא ניסה מנהלים מקצועיים, הוא ניסה להביא לגיונרים וזרים עם שמות מפוצצים ודבר לא צלח.

ואז , אולי רגע לפני התהום, יענקל'ה התעשת והבין שהמנהל המקצועי הטוב ביותר שהיה למכבי חיפה, עודו ב"כושר משחק" ולעת הזו צריך לשוב ולהחזירו לתפקיד שאותו מילא בהצלחה רבה כל כך הרבה שנים. למנהל הזה קוראים יעקב שחר.

וזה כל הסיפור. ביום שבו ההחלטות חזרו להתקבל ברח' המסגר – חזרנו לתלם.

ומה לגבי העתיד ? שהרי יענקל'ה כבר לא "ילד" ואי אפשר להתעלם מכך שבמוקדם או במאוחר הוא ירצה ( הלוואי שיזכה לאורך ימים ובריאות איתנה) או ייאלץ לפרוש.

את הסוגיה הזו הוא טרם פתר ואם תשאלו אותי –זו המשימה הגדולה ביותר שמונחת לפתחו וזה הנושא החשוב ביותר שצריך להעסיק אותנו לקראת סיום העונה הזו.

כבר כתבתי ואמרתי בעבר – הקבוצה נרכשה על ידי יענקל'ה שחר והיא שייכת לו. אבל המותג, הרעיון, הרוח והמשאב העיקרי היה ונותר נחלת הקהל.

אחרי הכל יש כאלה שהלכו, יש כאלה שבאו אך מי שהיו כאן כל הזמן וגם יהיו כאן לנצח אלו האוהדים.