%20(1).png)
אי אפשר לומר שנחצה אתמול קו אדום מפני שאנחנו עמוק עמוק מתחתיו. מה שכן אפשר לומר שגם לנו יש בזה חלק והאצבע הכי מאשימה? אל עבר השחקנים, למה אתם שואלים? בבקשה…
אשמנו
אנחנו הקהל מס' 1 בישראל ואין על זה עוררין, אבל משהו בנו הפך לרכרוכי. לא שחלילה אני בעד מהפכות ואנרכיה, להיפך אבל משום מה קול זעקתנו לא ממש נשמע. אז אנחנו מקבלים סופרלטיבים מכאן ועד להונדורס אבל מה יוצא לנו מזה?
פעם השאגות הירוקות היו נשמעות בכל קצוות הארץ, היום בקושי יללות חתול. אני הכי מאמין בללכת באש ובמים לכל מקום ובכל פינה , אני הכי דוגל בלעודד עד שהמיתר האחרון בגרון עומד להתפקע אני סוגד למונח "הסמל מעל הכל " אבל הבית מתפורר חברים. מאז המעבר לסמי עופר הטייטל של השחקן ה-12 לא ממש קיים. מופעי העידוד והכמויות הם מעבר לכל דמיון אבל נדמה שזה עומד לנו לרועץ. אנחנו הכי פגיעים בבית והכי חבוטים בחוץ. אותם אלו שעוטים על עצמם את סמל המגן דוד הירוק עטור בכוכב זהב כנראה לא מבינים היכן הם נמצאים ותפקידנו הוא להסביר להם את זה.
אם יש דבר מסוכן במערכת יחסים ולא משנה מאיזה סוג ,זה לקחת את הפרטנר שלך כמובן מאליו וכך אנו מרגישים – הם לוקחים אותנו כמובן מאליו. הם יודעים שנבוא באלפינו לכל משחק שנשתה בצמא כל מידע ונרכוש כל פריט חדשני אותו יציעו לנו? למה? כי ככה אנחנו, אוהבים ללא גבולות.
בגדנו
ולא, אני לא מדבר עלינו, אני מדבר מערכתית ואני יותר מכוון נקודתית אל עבר השחקנים. בגדתם בערכים עליהם נבנתה האימפריה הירוקה. בגדתם ברומנטיקה, בגדתם בלחימה, בגדתם בכדורגל האטרקטיבי והכי חמור? בגדתם בנו ובאמון שלנו. בגדתם באוהדים שהולכים אחריכם בעוורון מוחלט ולא דופקים חשבון לכיס.
צמד המילים מכבי חיפה אמור להעביר בכל אחד ואחד מהשחקנים חרדת קודש, יראת כבוד. הגעתם למועדון הכי מחייב בישראל, התחברתם לקהל מהנאמנים באירופה ואתם מידי שבוע כבר כמה שנים מטילים את מימיכם על ראשם.
לפני שנים לא רבות שחקנים במועדון לא יצאו מהבית מהבושה והיום? היום אתם מטביעים את יגונכם במבואות ה"קלרה" במדינת ת"א. לבוא בסיום כל משחק אל עבר הקהל הסובל זו זריית חול בעיניים, קיום מצוות ה"טוב יאללה בואו נעשה סיבוב שלא יגידו שלא אכפת לנו" .
תסתכלו על עצמכם טוב טוב במראה ורגע לפני שאתם מושיטים את ידכם אל עבר תספורת המוהיקני א-לה באלוטלי ואליעד נחום תיישירו מבט לאישונים וקחו אחריות. תחשבו עלינו, תחשבו על הזקנים ועל הילדים שאתם מחרבים להם את הלב מידי שבוע ואל תדאגו ,הממון הרב שאתם צוברים על הגב של יענקל'ה, עדיין ישאר בחשבון הבנק שלכם.
צילום: האתר הרשמי
חטאנו
אנו חוטאים בחטא היוהרה, אנחנו משום מה חושבים שלנו זה לא יכול לקרות שאין מצב והכל יסתדר. אנחנו נותנים לטבלה לתעתע בנו ומשחקים אותה מתמטיקאים דגולים שדנים באיך ניצחון וחצי יכול להטיס אותנו למקום החמישי רביעי.
אנו חוטאים ומחטיאים בעיקר למטרה, אנחנו מתעסקים במה שמסביב , בליצור אווירה מיוחדת, בחדשנות, בעולם דיגיטלי שיודע במחי קליק על עכבר להראות לנו מי יושב לידנו באצטדיון. את מי זה מעניין אם אין לנו כדורגל? אם איבדנו את הבסיס עבור כל הפסטיבל שמסביב? הכל מתחיל ונגמר בפס החכם שחותך את ההגנה ובחלוץ נורמלי שישים את הכדור ברשת. פעם זה היה ממש פשוט, היום זה יותר מורכב מלהשלים סריות בקוביה הונגרית.
אני מנסה לחפש פתרון ולא מוצא, האמת שאין לי גם אנרגיות לחשוב על זה. רק אתם שם למעלה תתעוררו לפני שיהיה מאוחר , מאוחר מידי.
צילום: האתר הרשמי
Comments