הסופרמן של מכבי חיפה

ברק בכר ידוע כמאמן שלומד מטעויות ומתקן. אם בעונה הראשונה נפלנו מול קאיירט בגלל הכנה לא נכונה, בקיץ שלאחר מכן ברק הביא את מכבי לשיא כבר בהתחלה. הוא גם ידע שכדי לצמצם פערי איכות, צריך להיות אגרסיבי וחזק, אז פיירו הגיע ואחריו (בעיקר בגלל העזיבה של פלאניץ') גם דילן וסק. שלושה שחקנים שלא נופלים פיזית מאף שחקן אירופי. בנוסף על כך הגיעו החיזוקים הנכונים גם בעמדות המגנים ומצאנו את עצמנו קבוצה אירופית לכל דבר.

קורנו ( צילום:אורטל דהן זיו)

אבל שני דברים היו חסרים למכבי עד העונה, יעילות והרתעה. בשתי עונות האליפות הראשונות של ברק לא היינו מכריעים משחקים שהיינו פחות טובים, או לא מכריעים בקלות. העונה גם במשחקים בהם אנחנו פחות טובים יש תמיד תחושה שהמצב יגיע והגול האחד לפחות שמכבי אמורה לספק, יגיע. ורק כדי להוכיח את היעילות, דין דוד אתמול עם שני מצבים לשער, שניהם למסגרת ושניהם שערים.

כאן נכנסת ההרתעה, פעם בתקופת קריית אליעזר היה משפט שאומר שקבוצות היו מגיעות לחיפה בפיגור, ההרגשה היום היא שלא חייב להגיע לחיפה בשביל זה. היכולת של מכבי לנצח גם ביכולת לא מרשימה, "הילוך ראשון", גורמת לכך שקבוצות מראש באות לשחק כאילו אין להן מה להפסיד, הרי גם ככה מכבי תבקיע גול, אז למה לחכות עד שהוא יגיע. נכון שיש כל מיני חדרה למיניהן שיוציאו את הנשמה עם בונקר מפואר, אבל מכבי של ברק למדה להתמודד מול הקבוצות הללו, זה לא פשוט אבל עובד.

אבל כמו שלסופרמן יש את הקריפטונייט, למכבי יש את הקבוצות שלוחצות אותה, ועם זה ברק מתקשה מאוד להתמודד. סק ושון הם לא הבלמים שיובילו את הכדור וינהלו את ההתקפות, דילן יודע לעשות את זה הרבה יותר טוב וכנראה שהחיסרון שלו משמעותי. ועדיין אני לא מוצא תירוץ איך כל פעם שקבוצה יריבה לוחצת אותנו גבוה וטוב, אנחנו מאבדים את הראש, מנסים לשחק על פיירו אבל משאירים אותו לגמרי לבד, ובעיקר מאבדים את האיכויות של הקישור שלנו, מה שבדרך כלל מוביל לשערים.

ברק בכר בנה ובונה כאן מפלצת שכשהיא תתחיל לשחק כדורגל, כולנו זוכרים איך זה נראה. אבל אם כל עונה ברק לומד מטעויות ומגיב כל כך מהר לכדורגל, צפוי לנו עתיד מזהיר כל עוד הוא כאן.

בכר ( צילום: אורטל דהן זיו