מוחמד עלי בזירה חדשה

אז, במידה ולא יהיו הפתעות מיוחדות, שבוע הבא נראה את הוולקאם הרשמי של עלי מוחמד במדי האלופה, שנתיים באיחור לטעמי אבל לא נהיה קטנוניים. מאז הידיעות על הסיכום בין שני הבעלים על העברת השחקן היו לא מעט דעות ופרשנויות האם השחקן מתאים למכבי חיפה, משדרג אותה, רוטציה או פשוט לא מתאים? רבים בוחנים את העונה האחרונה שלו בבית"ר, עונה לא מוצלחת לכל הדעות כאבן הבוחן ליכולות של השחקן כאילו העונה לפני ושתי העונות בנתניה נעלמו מדפי ההיסטוריה. רק אגיד שבמידה והייתי בוחן את אדן האזאר על סמך העונה האחרונה שלו סביר להניח שהייתי מציע אותו למבחנים בנס-ציונה... תחשבו על זה.

בכל העונות של עלי מוחמד בישראל, ניתן לראות אין ספור דוגמאות לאיכויות של השחקן וגם למגבלות שלו ומקומות בהם הוא צריך להשתפר. חשוב לציין שהוא יהיה בן 26 באוקטובר וזאת הפעם הראשונה שהוא הופך להיות שחקן של הקבוצה המובילה בליגה, קבוצה בעלת מערכת מסודרת, תמיכה בשחקנים בעיקר בפן המנטלי וצוות שחקנים ומאמנים שמתמחים בלהוציא את המיטב מהשחקן. בחרתי במשחק אחד כדי להראות קצת מהאיכויות שלו ואת הדברים שהוא יכול להביא לקבוצה, בחרתי במשחק נוסף בו ניתן לראות כמה היעדר שחקנים לצידו ושיטה לא מתאימה פשוט מעלימים את השחקן. לפני שאצלול למשחקים, אגיד את מה שאני בטוח שהרבה אנשים ירצו להגיד בתגובות, לשפוט שחקן על בסיס משחק אחד או שניים הוא לא אינדיקציה... אתם צודקים, אבל אלו רק דוגמאות ואנקדוטות שאני רוצה לציין. עוד נקודה, היות והנושא החם הוא "נושא האבו פאני" - במקום? לצד? יותר, פחות? אנסה לא להיכנס לזה, אני חושב שלכל אחד מהם איכויות שונות, ייתרונות וחסרונות שצריכים להתחבר למערכת רצה על מנת להבליט את הטוב ולהסתיר את הפחות טוב. משחק מספר 1 - עונת 19\20 בליגת העל, מחזור 10, מכבי מנצחת 1-3 את בית"ר בסמי עופר קודם כל עלי מוחמד פתח בשלישיית קישור בית"רית עם קשר אחורי אחד (אייבינדר) ושני קשרי אמצע 50\50 לצידו של תמיר עדי. מכבי פתחה במשחק הזה בצורה זהה כאשר נטע הוא האחורי ויובל ושרי מגמה אחת לפניו. בתמונה הראשונה ניתן לראות את עלי מוחמד מקבל כדור לאחר איבוד ירוק במרכז המגרש (מגמה ימינה). במצב ההתחלתי יש 4 שחקני בית"ר על 4 שחקני חיפה. הנתיב לרוץ ימינה, מול שחקן אחד בלבד (סאן), פנוי יותר אבל מוחמד רואה את התנועה של שלומי אזולאי שמושך את תשומת הלב של סיינסבורי וסאן ומחליט לחתוך בדריבל לאמצע.

בתמונה השניה אנחנו רואים אותו לאחר שחלף על פני אשכנזי, הוא מזהה שסינסבורי מחליט לצאת ולנסות לעצור אותו, מה שהולך בדיעבד להשאיר את אזולאי עם שחקן אחד בלבד בהמשך. הזיהוי מאפשר לו להתחייב יותר לדריבל למרכז.

בתמונה השלישית אנחנו רואים את ה"שח-מט" של המהלך הזה. ההחלטה לפרוץ לאמצע, תוך כדי הסתמכות על הדריבל והרצון להיכנס לשטח מאחורי קו הגנה נסוג (גם הטעות של סינסבורי לצאת אליו) מובילה למצב בו בפני השחקן 3 אופציות מסירה מסוכנות ל 3 שחקנים עם הפנים למהלך מול 3 שחקנים עם הגב לשער. כדור בין שניים מוביל את ליוי גארסיה לאחד על אחד מול השוער, כדור שמאלה משאיר את רוטמן באחד על אחד מול מבוקה וכדור ימינה לשלומי אזולאי מוביל בסופו של דבר לייתרון המוקדם. חשוב לציין וזאת דעתי בלבד, המסירה לאזולאי היא אולי הקשה ביותר מבין כל האופציות היות והיא נעשית נגד התנועה של השחק, עם החיצון של הרגל וצריכה להיות בטיימינג מושלם בו השומר שלו מתחייב יותר לאמצע (עופרי בסופו של דבר מחליט לצאת לכיוון מוחמד בעוד סאן ממשיך עם גארסייה ושוכח שבגב שלו יש שחקן).

יש במהלך הזה הרבה מן האיכויות של עלי מוחמד, הן המהירות, הן הדריבל, הן ההחלטה המתוזמנת. מהלך שבמידה ויקרה במדים הירוקים יכול להיות מסוכן מאוד לכל יריבה נוכח הכלים ההתקפיים שיש לנו.

עוד מהלך שברצוני לציין מאותו משחק:

תמונה רביעית, לאחר השיוון של מכבי בית"ר יוצאת למתפרצת, מוחמד מקבל את הכדור מאחורי קו הלחץ החיפאי על ידי תנועה לעומק. הוא מזהה את סאן מנחם עם הגב לקו ימין ומעביר כדור על 30-35 מטר לרגל של ליוי גארסיה (שלא רואים בתמונה). תזמון המסירה, הדיוק שבה היא מבוצעת מוביל למתפרצת מסוכנת שנגמרת בהרחקה מהקו.

משחק מספר 2 - עונת 20\21 בליגת העל, מחזור 21, מכבי מנצחת 0-3 את בית"ר בטדי.

בשונה מהמשחק הקודם שניתחנו, כאן עלי מוחמד פותח כקשר הקדמי, לפני שני קשרים אחוריים - עדי וזרגרי. מולו מכבי חיפה פותחת את המשחק עם שלישיית קישור דפנסיבית ואגרסיבית עם חוסה רודריגז, נטע לביא ואבו פאני פחות או יותר בקו אחד. בעמדה הזו לדעתי ניתן לראות בצורה בולטת את המגבלות של מוחמד בעמדה בה ליצירתיות ובעיטה יש חשיבות גדולה מבלימה במרכז המגרש, עמדה בה הוא לרוב ימצא את עצמו הרחק מהמהלך ללא יכולת השפעה הגנתית בבלימת התקפת היריבה, מה שהוא מצטיין בו.

תמונה מספר 5 - מכבי חיפה מפעילה לחץ גבוה על קו ההגנה של בית"ר. כל שבירת לחץ מתחילה באופציות מסירה ותנועה של הקשרים על מנת לייצר לבלם אפשרויות. שימו לב איפה נמצא מוחמד, כמה הוא לא רלוונטי למהלך, כמה הפוזיציה הגבוה שלו "לוקחת ממנו" את האופציה להשתמש בסט הכלים שיש לו, כמו מיקום, תנועה בין קווי הגנה ודריבל. המצב מסתיים בנגיחה של חזיזה שמחמיץ את השער מקרוב.

תמונה מספר 6 - עוד מהלך ירוק בו למוחמד אין שום השפעה, רחוק מעבודת הלחץ שהוא מתאפיין בה, מהמאבקים ההגנתיים בהם הוא מצטיין והיכולת לצאת בכדרור קדימה. שרי בעין מפריע מעביר כדור לדוניו לאחד על אחד מול השוער.

לאחר שהיה לא אפקטיבי בעמדה הקדמית, בית"ר שינתה תפקוד, העבירה אותו להיות הקשר האחורי היחיד. גם פה ניתן לראות כמה עלי מוחמד לבד בעמדה הזאת מתקשה

תמונה מספר 7 - שימו לב כמה הוא לבד בין 5 שחקני מכבי חיפה, לאן לרוץ? את מי לסגור? מצב כמעט בלתי אפשרי. אין ספק שהמצב הוא תוצאה של אסטרטגיה רעה מאוד של בית"ר במשחק הזה אבל ניתן לראות שבמצב כזה למרות כל האיכויות שלו הוא תמיד יראה פחות טוב ממה שהורגלנו לראות ממנו.

לסיכום דעתי האישית על ההחתמה:

מדובר במהלך מצויין של מכבי חיפה! להביא שחקן אשר קודם כל מכיר את הליגה ונמצא בישראל כבר מעל 5 שנים היא חשיבה נכונה. שחקן זר אשר לא דרך פה מעולם ידרוש זמן התאקלמות, זמן שלאור הלו"ז הצפוף והחשוב שלנו פשוט לא קיים. השחקן יכול לשחקן במספר עמדות והשחקנים לידו יכולים להיות פקטור קריטי ביכולת שלו. לשחק לצד נטע ויכולת הלחץ והסגירה שלו כקשר אחורי, לצד חוסה רודריגז ורמת האינטלגנציה שלו בניהול המשחק מאחור או לצד שרי אשר יכול במסירה לזהות שחקן שנע לשטח תטיב עם עלי מוחמד (בלי חלילה לזלזל בשחקני בית"ר). המערכת המקצועית במכבי חיפה יכולה לעזור לו בפן המנטלי להתגבר על תקופות פחות טובות לאורך העונה (מה שקורה לכל שחקן) וחדר ההלבשה המלוכד לצד קהל תומך אשר לא מסתכל על השם שעל החולצה אלא על הסמל על הלב, ייתנו לו את השקט להצליח.